החודש מלאו לא. שלנו שנתיים.

א. נולד ביום חורף קר וגשום בבית חולים כרמל, יפהפה ולא נושם.

המיילדת הזריזה עשתה לו סקשן וא. התחיל לנשום לרווחה. בערך. הוא היה מעט כחלחל ונלקח לפגייה- טיפול נמרץ שם הייתה לו סטורציה נמוכה והוחלט לתת לו חמצן ואנטיביוטיקה בעקבות אבחנה של מצוקה נשימתית. תאוריות רבות הועלו לאויר בשבועיים שבילינו שם, ללא אבחנה חד משמעית. א. ינק בתאבון, נגמל מחמצן ושוחררנו הביתה. הנשימה של א. נותרה כבדה והיה ניכר שהוא מלא ליחה באופן קבוע. מדי חודש ביקרנו את ד״ר לבנת לבנון במרפאת הריאות בכרמל ובעצתה עשינו בדיקת ברונכוסקופיה שהעלתה חשד לpcd. בדיקת אקסום בהדסה בגיל 10 חודשים איששה את המחלה ואבחנה את הגן הפגום ששנינו ההורים נשאיו.

מגיל שנה א. עושה אינהלציות של מי מלח וונטולין, ופיזיותרפיסטית נשימתית מגיעה לביתנו לטיפול מדי יום.

א. ילד שמח ומאושר, אתלט קטן, אוהב לרוץ ולקפוץ על טרמפולינה (מומלץ, משעל טבעי). למד לשרוק ולחלל לפני גיל שנה והיה מפריח הבועות הקטן ביותר שראתה הסביבה.

Pcd מעיבה על חיינו, אך בננו חי חיים רגילים ומאושרים, לצד אינהלציות ופיזיותרפיה נשימתית שהם חלק משגרת יומו.